צ׳ק־ליסט מעבר

זה הדף האחרון במדריך, והוא בעיקר מפה. כל נושא כאן מקבל שורה או שתיים והפניה לדף שבאמת מסביר אותו — ויזות, שכירות, אזורים, אופנוע ואינטרנט. היוצא מן הכלל הוא פרק הבריאות: הוא לא קיים בשום דף אחר, והוא הדבר שהכי כדאי לקרוא לפני שצריך אותו.

לפני הטיסה

ויזה. לבדוק בשבוע הטיסה אם הפטור הוא עדיין 60 יום או כבר 30 — ההחלטה מ־19 במאי 2026 קיימת, הפרסום ברשומות טרם. מעל שלושה חודשים באי: להתחיל לברר על DTV לפני שטסים. הפרטים בדף הויזות.
TDAC. כרטיס הכניסה הדיגיטלי, עד 72 שעות לפני ההגעה, באתר הרשמי, בחינם.
רישיון בינלאומי — רק אם יש לכם דרגת אופנוע. הרישיון הבינלאומי מתרגם את הדרגות שכבר יש לכם; דרגה B לבדה לא מכסה קטנוע, ואי אפשר להנפיק רישיון בינלאומי בתאילנד. מי שאין לו דרגת אופנוע ורוצה לרכוב — זו משימה לפני הטיסה, לא אחריה. דף האופנוע מסביר גם למה זה קובע אם הביטוח משלם.
ביטוח נסיעות, ולקרוא את מה שקניתם. שני דברים שכמעט אף אחד לא בודק: האם הפוליסה מכסה דו־גלגלי בכלל, והאם היא מכסה פינוי רפואי. שניהם מפורטים למטה.
תרופות מרשם באריזה המקורית ועם מרשם באנגלית. תרופות שאתם סומכים עליהן לפי מותג — יש מקבילות תאילנדיות, אבל בשמות אחרים.
לא לחתום על שנה מרחוק. אפשר לסגור חודש ראשון ולראות את האי לפני שמתחייבים. דף האזורים הוא בדיוק בשביל זה.

השבוע הראשון

סים. חבילת דאטה מקומית ביום הראשון; מאז מאי 2026 רישום הסים דורש דרכון. דף האינטרנט מפרט מפעילים, מחירים וסיבים בבית.
כסף. האי עובד במזומן הרבה יותר ממה שנדמה. כספומטים גובים עמלת משיכה קבועה לכרטיס זר, לכל משיכה — מה שאומר משיכות גדולות ומעטות, לא קטנות ותכופות. שכר דירה משולם ברובו במזומן או בהעברה מקומית; דף השכירות מסביר מה עוד משלמים מעבר לשכירות עצמה — חשמל לפי יחידה, מים, זבל ופיקדונות.
קטנוע. לצלם את הרכב מכל הזוויות לפני שנוסעים, ולא להשאיר דרכון כפיקדון.
מעבורות. מסורת ומעבורות הרכב מגיעות מדונסק ביבשה, והרוב מגיעים דרך קו סמוי. בעונת המונסון (בערך אוקטובר–דצמבר) הפלגות מבוטלות בהתראה קצרה — לא לתכנן טיסה בינלאומית בהמשך אותו יום של הפלגה.

בריאות: איך זה באמת עובד

זה הפרק שכדאי לקרוא כשלא צריך אותו. המערכת באי בנויה בשכבות, והשכבה שאליה פונים תלויה בחומרה:

בית מרקחת — נקודת הפתיחה לדברים קטנים. הרוקחים בתונג סאלה מוכרים ומייעצים על מה שבישראל היה דורש תור לרופא.
מרפאה פרטית — רופא כללי, לדברים שצריך שמישהו יסתכל עליהם.
בית חולים באי — הממשלתי בתונג סאלה, ובתי חולים פרטיים.
קו סמוי — לכל מה שמעבר לזה.
בנגקוק — למקצועות־על ולטיפול ממושך.

הדבר שהכי מפתיע ישראלים: פינוי דחוף מהאי הוא בסירה, לא במסוק. נוהל ההפניה של בית החולים קופנגן מגדיר פינוי חירום בספיד־בוט בתיאום מול מוקד 1669: הרופא מחליט, יוצר קשר עם בית החולים בקו סמוי, מנפיק מסמך הפניה, ומודיע ל־1669 מאיזו רציף באי הסירה יוצאת ולאיזה רציף בסמוי היא מגיעה. הרציפים בנוהל הם הואה־תיאן, האד רין ותונג סאלה. הפניות שאינן דחופות מתחלקות בין קו סמוי לסוראט תאני, בתור רגיל. המשמעות המעשית: יש פער זמן ימי בין האי לבין בית חולים גדול, והוא הסיבה שסעיף הפינוי בפוליסה חשוב יותר מסעיף האשפוז.

אין רופא ילדים קבוע על האי. לפי דיווחים בקבוצות ההורים, הטיפול היומיומי בילדים עובר דרך רופאים כלליים ובתי החולים, עם רופא ילדים שמגיע לאי מדי פעם — כולל לחיסונים — ועם הפניה לקו סמוי כשצריך. מי שמגיע עם תינוק כדאי שיברר את לוח ההגעות מראש ולא ביום שצריך.

חום: לא לתת איבופרופן עד ששוללים דנגי. זו הנחיה רפואית מקובלת ולא שמועה מקומית — בדנגי, נוגדי דלקת לא־סטרואידליים מעלים סיכון לדימום, ולכן פרצטמול הוא ברירת המחדל עד לאבחנה. דנגי קיים באי, ובעונת הגשמים יותר. בחום גבוה שנמשך יומיים ומעלה — לבדיקת דם, לא להמתנה.

מספרי חירום שכדאי שיהיו בטלפון: 1669 (אמבולנס וחירום רפואי), 1155 (משטרת התיירים, דוברי אנגלית), 191 (משטרה), 199 (כיבוי אש).

הביטוח: שני סעיפים שקובעים הכל

קראנו שמונה פוליסות נסיעות ישראליות, והתמונה חוזרת על עצמה. שני דברים שווים בדיקה לפני הטיסה, בפוליסה שלכם עצמכם:

דו־גלגלי. ברוב הפוליסות הכיסוי מותנה ברישיון מתאים, וחלקן מוציאות דו־גלגלי מנספח תאונות אישיות באופן מוחלט — גם עם רישיון תקף. גם הרוכב וגם הנוסע מאחור עלולים להיות לא מכוסים. ההרחבה להשתתפות עצמית ברכב שכור בדרך כלל מגדירה "רכב" ככזה שאינו דו־גלגלי, כך שהיא לא חלה על הקטנוע. הפירוט המלא, עם הפניה לסעיפים, נמצא בדף האופנוע.
פינוי רפואי. בגלל מבנה ההפניות שלמעלה, זה הסעיף שבאמת נדרש כאן. לוודא שהוא קיים, ומה התקרה שלו.

חשוב: הפוליסות שקראנו הן מהדורות שהיו בידינו, וחלקן ישנות. מה שקובע הוא דף פרטי הביטוח שלכם והמהדורה שצורפה אליו — לא הדף הזה ולא אף מדריך אחר.

אם אתם מגיעים עם ילדים

לפי דיווחים בקבוצות ההורים באי: מציאת עזרה בבית עובדת דרך המלצות בקבוצות ולא דרך סוכנויות, ופניות לתקופה מוגדרת — חודש, קיץ, "עד שנסדר ויזה" — הן דבר שבשגרה ובדרך כלל נענות. מסגרות פורמליות לעומת זאת מעטות, חלקן נסגרות בעונה, ומשפחות שמגיעות לחודש־שלושה ומחפשות גן לכמה בקרים בשבוע לרוב לא מוצאות. מי שצריך מסגרת — כדאי שיתחיל לברר לפני הנחיתה. ציוד לתינוקות מתגלגל בקבוצות יד שנייה, והאתרים המקומיים מספקים לאי.

אם תזכרו רק חמישה דברים

ויזה נבדקת בשבוע הטיסה, לא בהזמנה — הכלל השתנה ועוד עשוי להשתנות.
בלי דרגת אופנוע ישראלית, הביטוח על הקטנוע כנראה לא ישלם.
פינוי דחוף מהאי הוא בסירה דרך 1669 — בדקו שיש לכם כיסוי פינוי.
חום גבוה: פרצטמול, לא איבופרופן, עד ששוללים דנגי.
אל תחתמו על שנה לפני שראיתם את האי.

על המקורות של הדף הזה

מה שרשמי: נוהל ההפניה של בית החולים קופנגן, שממנו נלקחו מסלול הפינוי בספיד־בוט, התיאום מול 1669 ושמות הרציפים; ופוליסות של שמונה מבטחים ישראליים, שמהן נלקחו סעיפי הדו־גלגלי והפינוי. מה שעדות: כל מה שמסומן "לפי דיווחים בקבוצות ההורים" — היעדר רופא ילדים קבוע, אופן מציאת העזרה בבית ומצב המסגרות — מגיע מקבוצות הורים מקומיות ולא ממקור רשמי, ולא הצלחנו לאמת אותו מול בית החולים. ההנחיה על איבופרופן ודנגי היא הנחיה רפואית כללית ולא מקומית. מה שלא כתוב כאן בכוונה: שמות של מטפלים פרטיים, ומחירים של מרפאות — שניהם משתנים מהר מדי מכדי להיות שימושיים. הדף נבדק באוגוסט 2026.