קטנוע הוא ברירת המחדל בקופנגן. אין תחבורה ציבורית של ממש, המרחקים גדולים, וחלק מהכבישים תלולים בצורה שלא נראית ככה בגוגל מפות. הדף הזה עוסק בשלושה דברים שקובעים אם השנה שלכם באי נגמרת טוב: איזה רישיון באמת נדרש, מה הביטוח שלכם מכסה ומה לא, ומה קורה כשנופלים. על הבית יש דף השכירות, על הכניסה לתאילנד דף הויזות, ומודעות נמצאות בלוח.
הכלל שכמעט כל מדריך מפספס: רישיון נהיגה בינלאומי אינו "רישיון לכל דבר". הוא נספח שמתרגם את הדרגות שכבר יש ברישיון הישראלי שלכם. מי שיש לו רק דרגה B (רכב פרטי) יקבל רישיון בינלאומי שכתוב בו B — וזה לא מכסה קטנוע. כדי לרכוב חוקית צריך דרגת אופנוע ישראלית ועליה רישיון בינלאומי. ואת הרישיון הבינלאומי אי אפשר להנפיק בתאילנד.
מה בדיוק צריך, ובאיזה סדר
1. דרגת אופנוע ברישיון הישראלי. לפי משרד התחבורה, הדרגות הן: A2 — אופנוע עד 125 סמ״ק שהספקו עד 11 קילוואט (14.916 כ״ס); A1 — עד 47.46 כ״ס; A — מעל 47.46 כ״ס. הדרגות הישראליות מבלבלות במיוחד כי הן הפוכות מהמספור האירופי המוכר: הדרגה הקטנה בישראל היא A2, ובאירופה היא A1.
ולמה זה מעשי דווקא בקופנגן: הונדה קליק 125 או סקופי — הקטנועים הנפוצים ביותר בהשכרה — נכנסים לדרגה A2. אבל PCX 160 ו־ADV 160, שמושכרים באי באותה מידה ושהרבה אנשים לוקחים כי הם נוחים יותר בעליות, הם מעל 125 סמ״ק וכבר לא בתוך A2. מי שהוציא את הדרגה הקטנה וחושב שהוא מכוסה על כל קטנוע — טועה.
2. רישיון נהיגה בינלאומי, מישראל. הדף הרשמי של משרד התחבורה (עודכן ב־6 באוגוסט 2026) אומר שהרישיון הבינלאומי מאפשר לנהוג במדינות זרות "בהתאם לדרגות רישיון הנהיגה", בכפוף לאמנת וינה (נספח 7), ורק כשהוא צמוד לרישיון הישראלי הפלסטיק בתוקף. תוקפו 3 שנים או עד פקיעת הרישיון הישראלי, המוקדם מביניהם. הוא מונפק בתחנות צילום מטעם המשרד — אופטיקה הלפרין ומרמנת הן החברות המורשות לתרגם — בעלות של 11.20 ₪ (9.50 ₪ באילת), מודפס ונמסר במקום. אי אפשר להנפיק אותו באמצעות מיופה כוח, וצריך להביא את רישיון הנהיגה הפיזי.
הערה על מקור נפוץ: הרבה מדריכים שולחים להנפיק את הרישיון הבינלאומי דרך "ממס״י". בדקנו — הדומיין memsi.org.il אינו קיים היום, והדף הרשמי של משרד התחבורה מונה שתי חברות מורשות בלבד, ואיננו כולל את ממס״י ברשימה. לכן הפניה לתחנות מטעם משרד התחבורה, לא לגוף מסוים.
3. ומה תאילנד דורשת. חוק הרכב התאילנדי (Motor Vehicle Act B.E. 2522) קובע בסעיף 42 שנהג חייב להחזיק ברישיון המתאים ולהציגו לפקח לפי דרישה, ובסעיף 42 bis שזר שאינו מהגר רשאי לנהוג ברישיון שהונפק במדינה שיש עמה אמנה הדדית — ובמקרה כזה עליו לשאת גם את המסמכים שהאמנה מחייבת. תאילנד צד לשתי אמנות התעבורה: ז׳נבה 1949, ומאז 1 במאי 2021 גם וינה 1968 (לפי הודעת רשות התחבורה היבשתית התאילנדית עצמה). ישראל מנפיקה לפי מודל וינה — כלומר הרישיון הישראלי־בינלאומי מוכר כאן. מה שהאמנה לא עושה הוא להרחיב אתכם לדרגה שאין לכם.
אם אין לכם דרגת אופנוע: אפשר להוציא לפני הטיסה
זה החלק שרוב האנשים לא יודעים, והוא זול יחסית. לפי משרד התחבורה, מי שמחזיק ברישיון דרגה B שלוש שנים לפחות ומבקש דרגה A2 פטור ממבחן עיוני ומחובת מינימום שיעורי נהיגה — נדרשים ממנו מבחן שליטה ובדיקות ראייה בלבד. מי שלא עומד בתנאי הזה עובר את המסלול המלא (15 שיעורים לפחות).
אחר כך מנפיקים רישיון בינלאומי — שכעת יישא גם את A2 — ורק אז טסים. סדר הפעולות הזה חשוב, כי אף אחד משני השלבים לא ניתן לביצוע מקופנגן.
בתאילנד אי אפשר להנפיק רישיון בינלאומי
רשות התחבורה היבשתית מנפיקה רישיון בינלאומי למי שמחזיק ברישיון נהיגה תאילנדי. תייר לא יכול לגשת ולהנפיק אחד. המסלול היחיד המקומי הוא רישיון תאילנדי מלא, ולפי משרדי ייעוץ וסוכנויות רישוי (מקור מסחרי, לא רשמי) הוא דורש בפועל אשרה מסוג non-immigrant, אישור מגורים ממשרד ההגירה או מהשגרירות, אישור רפואי בתוקף 30 יום, תמונות, מבחני ראייה ותגובה, ואגרה נמוכה — וכניסה בפטור מויזה או באשרת תייר אינה עומדת בתנאי הסף. את הדרישות המדויקות לא הצלחנו לאמת מול דף רשמי באנגלית של dlt.go.th, ולכן התייחסו לפסקה הזו כאל כיוון לבירור ולא כאל רשימת מסמכים.
המחסום, הקנס, וההבדל ביניהם לבין רישיון
הענישה בחוק (לפי תרגום לא רשמי של החוק, שהוא המקור הזמין באנגלית): נהיגה ללא רישיון מתאים — מאסר עד חודש או קנס עד 1,000 באט (סעיף 64); אי־הצגת רישיון לפקח — קנס עד 1,000 באט (סעיף 66). על קסדה: סעיף 122 לחוק התעבורה היבשתית מחייב קסדה לנהג ולנוסע, והמשטרה הודיעה שמ־1 ביוני 2025 היא גובה את התקרה — עד 2,000 באט, ובכפל אם גם הנוסע ללא קסדה.
וזו הנקודה שבגללה הסעיף הזה קיים: קבלה על קנס אינה רישיון. היא לא מכשירה את הרכיבה של אותו יום, היא לא מונעת קנס נוסף במחסום הבא, והכי חשוב — היא מסמך רשמי שמעיד שרכבתם בלי רישיון. אם באותו שבוע תיפלו, זה בדיוק המסמך שחברת הביטוח תבקש. הקנס עולה מאות באטים; מה שהוא מבטל עולה מאות אלפי שקלים.
הביטוח — הסעיף שבגללו הדף הזה נכתב
קראנו את נוסחי הפוליסה של שמונה תוכניות ביטוח נסיעות ישראליות. הן לא מנוסחות אותו דבר, אבל התמונה עקבית: אין רישיון מתאים — אין כיסוי, וגם עם רישיון יש חורים גדולים בדיוק סביב דו־גלגלי.
| פוליסה (המהדורה שנבדקה) | הסעיף | מה כתוב בו |
|---|---|---|
| הראל, דצמבר 2024 | 7.23 | תאונה עקב שימוש באופנוע, כנהג או כנוסע, כשלנוהג לא היה רישיון ישראלי תקף המתאים לסוג האופנוע — מוחרגת |
| הראל, דצמבר 2024 | 25.3.4 | בהרחבת תאונות אישיות: רכיבה על רכב דו־גלגלי מוחרגת גם אם הנוהג החזיק ברישיון מתאים ותקף |
| AIG | 6.13, 6.14 | רכיבה בדו־ או תלת־גלגלי בלי רישיון מתאים לסוג הרכב; ובנפרד — תאונה בנהיגה בלי רישיון מקומי תקף בארץ האירוע או בלי רישיון בינלאומי תקף |
| מנורה, מאי 2021 | 11.18 | רכיבה בדו־ או תלת־גלגלי כנהג ללא רישיון מתאים — וגם כנוסע עם נהג ללא רישיון מתאים |
| כלל | 1.15 | תאונה כשהרכב חייב בביטוח לפי חוק ארץ האירוע ולא נערך ביטוח כזה |
| מגדל פלטינום, 10.2017 | פרק 12 | הרחבת תאונות אישיות אינה חלה על תאונה עקב שימוש באופנוע, קורקינט או טרקטורון, כנהג או כנוסע |
| פספורטכארד, נובמבר 2025 | 21.54.1 | בהרחבת תאונה בחו״ל: אין כיסוי לרכיבה על כלי דו־גלגלי ממונע, גם עם רישיון מתאים ותקף |
ארבע מסקנות שנובעות מהנוסחים האלה, וכל אחת מהן יקרה:
- "רישיון בינלאומי" לבדו לא בהכרח מספיק. נוסח הראל דורש במפורש רישיון ישראלי המתאים לסוג האופנוע. כלל, מנורה, מגדל, AIG ופספורטכארד מנוסחים כ"רישיון ישראלי ו/או בינלאומי מתאים לסוג כלי הרכב". בשתי הגרסאות, דרגה B לא מצילה אתכם.
- גם נוסע נפגע. מנורה מחריגה במפורש נוסע שרכב מאחורי נהג בלי רישיון מתאים. מי שעולה על אופנוע של חבר שאין לו דרגת אופנוע — מבטל את הכיסוי של עצמו, לא רק של הנהג.
- הרחבת "תאונות אישיות" כמעט תמיד מחריגה דו־גלגלי לחלוטין. הראל, מגדל ופספורטכארד מחריגים אותו גם עם רישיון. כלומר תשלום הפיצוי במקרה מוות או נכות צמיתה — ההרחבה שאנשים קונים בדיוק בשביל תרחיש כזה — לא חלה על התרחיש הכי סביר באי.
- נזק שאתם גורמים לאחרים אינו מכוסה בכלל. בכל הפוליסות שקראנו, פרק "חבות כלפי צד שלישי" מחריג חבות הנובעת מבעלות, חזקה או שימוש בכלי רכב — ואצל AIG כתוב במפורש שגם דו־גלגלי חשמלי או ממנוע. אם פגעתם באדם, הכיסוי הזה לא נועד לזה. באותה רוח, הרחבת "ביטול השתתפות עצמית לרכב שכור" מגדירה "רכב" כלא־דו־גלגלי (כלל, הראל, פספורטכארד) — היא לא תשלם על הקטנוע השכור.
שני סייגים כבדים על כל הסעיף הזה. ראשית, אלה הנוסחים של המהדורות שהיו בידינו, וחלקן ישנות — מגדל 2017, מנורה 2021. פוליסות משתנות, ומה שקובע עבורכם הוא דף פרטי הביטוח שלכם ונוסח המהדורה שרכשתם. שנית, הרחבות בתשלום לספורט אתגרי או לרכיבה על דו־גלגלי קיימות אצל חלק מהמבטחים — אנחנו לא מדרגים ולא ממליצים על מוצר. מה שכן: אם אתם מתכננים לרכוב באי, זו שאלה לשאול לפני הקנייה, בכתב, בציון סוג הכלי והדרגה שיש לכם.
פ.ר.ב — הביטוח התאילנדי שכן קיים על הקטנוע
לכל רכב רשום בתאילנד יש ביטוח חובה בשם พ.ร.บ. (מבוטא "פור־רור־בור", מקבילה ל־CTPL). הוא נדבק כמדבקה על הלוחית ומתחדש שנתית — שווה להסתכל שהוא בתוקף לפני שלוקחים את הקטנוע, גם כי כלל מחריגה במפורש תאונה ברכב שחייב בביטוח לפי החוק המקומי ולא היה מבוטח.
מה שהוא נותן קטן ממה שאנשים מניחים. לפי אתרי מבטחים תאילנדיים (מקור מסחרי; מקור ממשלתי ראשוני לא נמצא): עד 30,000 באט "נזק ראשוני" לטיפול רפואי שמשולם מיד ובלי הכרעת אשם, ורק אחרי בירור אשם עולים הסכומים — עד 80,000 באט הוצאות רפואיות ועד מאות אלפי באטים במקרה מוות או נכות. הסכומים המדויקים לאופנוע נבדלים בין המקורות שקראנו, ולכן אנחנו לא מפרסמים מספר יחיד. העיקר: 30,000 באט הם בערך עלות של יום־יומיים באשפוז פרטי בסמוי. פ.ר.ב הוא רשת ביטחון לנפגעים, לא תחליף לביטוח נסיעות, ובוודאי לא מכסה את הנזק לקטנוע עצמו.
להשכיר קטנוע באי
אין מקור רשמי למחירי השכרה בקופנגן. המספרים למטה מגיעים מאתרי השכרה מסחריים — כלומר צד מוכר — והם חלוקים בינם לבין עצמם. נכון לאוגוסט 2026.
- ליום: סקופי או ווייב מ־150 באט, קליק 125 סביב 250 באט, PCX 160 סביב 450 באט.
- לחודש: כאן הפער גדול. אתר השכרה באי מפרסם 6,000 באט לחודש לקטנוע 160 סמ״ק ו־9,000 ל־PCX 160; מדריכים אחרים מדברים על 2,000–5,000 באט לחודש ל־125 סמ״ק. ההסבר הסביר הוא הבדל בין דגמים ובין חנות לחנות, ולא מחירון אחד. שאלו בכמה חנויות באזור שאתם גרים בו.
הפיקדון. מדריכים מקומיים — כולל כאלה שעודכנו ביוני 2026 — עדיין כותבים ש"נורמלי" להשאיר דרכון. אל תשאירו. הדרכון הוא המסמך שמאפשר לכם להאריך ויזה, להיכנס לבית חולים ולעלות למעבורת, ומרגע שהוא אצל מישהו אחר כל ויכוח על שריטה הופך לסחיטה. הנוהג הסביר הוא פיקדון במזומן והעתק דרכון. חנות שלא מוכנה לזה — יש עוד חנויות.
מה לעשות בחמש הדקות של המסירה, וזה מה שמונע את רוב הסיפורים:
- צלמו וידאו סביב האופנוע, לאט, כולל מראות, פגוש, מכסה מנוע, צמיגים ומד הדלק — כשבעל החנות בפריים.
- סכמו בכתב מה קורה בנזק: מי בוחר מוסך, ולפי מה מתמחר. "נראה בסוף" הוא המקום שבו שריטה נהיית 4,500 באט.
- בדקו בלמים וצמיגים לפני שאתם יוצאים לכביש, לא אחרי.
- קסדה במידה שלכם עם רצועה שנסגרת. קסדת קערה פתוחה היא ציות לחוק, לא הגנה.
הנזקים שאנשים עושים לעצמם
"קעקוע קופנגן" הוא הכינוי המקומי לשפשוף העור מנפילה בקטנוע — ולרוב זה לא נגמר בצלקת בלבד: זה פצע פתוח באקלים לח, שנוטה להזדהם, ומצריך חבישות יומיות לשבועות. בהקשר רחב יותר, בתאילנד רוכבי ורוכבות דו־גלגלי הם הרוב המכריע של הרוגי הדרכים — בסביבות שלושה רבעים, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי ומקורות תאילנדיים לשנים האחרונות. זו לא מדינה שבה קטנוע הוא כלי תמים.
מה שמפיל אנשים באי, לפי מפעילי השכרה ומדריכים מקומיים (עדות, לא מדידה) — והרשימה הזו עקבית להפליא בין המקורות:
- חול על הכביש בפנייה. מצוין כגורם מספר אחת. הכביש נראה יבש ונקי עד שהוא לא.
- העליות התלולות, ובראשן הגישה להאד רין ולתונג נאי פאן. ירידה ארוכה עם בלם קדמי בלבד וגלגלים קטנים היא תרחיש נפילה, לא סיפור מפחיד.
- גשם. הכביש נהיה חלקלק והפסים הצבועים הופכים לקרח. אם התחיל לרדת — לעצור בצד ולחכות זה החלטה מקצועית.
- לילה. אין תאורת רחוב ברוב הצירים, ויש כלבים.
- אלכוהול. אין מה להוסיף חוץ מזה שכל פוליסה שקראנו מחריגה שכרות בנפרד מכל השאר.
- רוכבים אחרים שרובם עלו על אופנוע לראשונה בחייהם לפני יומיים.
איפה באמת מטפלים בכם
הסעיף הזה מבוסס על נוהל ההפניות של בית החולים הממשלתי בקופנגן עצמו (חוברת "קו־מו קאן סונג־טור" של מחלקת האשפוז) — מקור ראשוני, ולא מדריך תיירים.
- בית החולים הממשלתי בתונג סאלה הוא נקודת הכניסה. שם מייצבים, תופרים ומגבסים.
- מקרה חירום שדורש יותר מזה יוצא מהאי בסירה. הנוהל מפרט: הרופא מחליט על הפניה, מתקשר לרופא בבית החולים בקוסמוי, ואז מזמינים ספיד־בוט דרך מוקד 1669 — כולל ציון הרציף בקופנגן שממנו יוצאים והרציף בסמוי שאליו מגיעים. לא מסוק. סירה.
- הפניות שאינן חירום מתחלקות בין בית החולים בקוסמוי לבין בית החולים בסוראט תאני, ביבשת.
- מספר החירום הארצי הוא 1669. בקופנגן הוא גם מי שמפעיל את פינוי הים.
המשמעות המעשית של זה: בין נפילה קשה בצפון האי לבין חדר ניתוח מתאים יש נסיעה בכביש, ואז הפלגה. הזמן הזה הוא הסיבה שקסדה איכותית וזמן יציאה בשעות אור אינם עצות של הורים אלא שינוי ממשי בסיכוי.
אם תזכרו רק חמישה דברים
- דרגת אופנוע ישראלית + רישיון בינלאומי שנושא אותה. דרגה B לא מכסה קטנוע.
- קליק 125 זה A2; PCX/ADV 160 זה כבר לא.
- שניהם מונפקים רק בישראל, לפני הטיסה.
- פיקדון במזומן והעתק דרכון — לא הדרכון עצמו — ווידאו של האופנוע במסירה.
- קסדה תמיד, גם לנוסע: זה 2,000 באט קנס וכל ההבדל בתאונה.
על המקורות של הדף הזה
מה שרשמי: דפי משרד התחבורה הישראלי על דרגות הרישיון ועל הרישיון הבינלאומי (עודכנו במרץ ובאוגוסט 2026), חוק הרכב התאילנדי וחוק התעבורה היבשתית בסעיפים שצוינו, הודעת המשטרה התאילנדית מ־27 במאי 2025 על אכיפת הקסדה, הודעת רשות התחבורה היבשתית על אמנת וינה 1968, נוהל ההפניות של בית החולים בקופנגן, ונוסחי שמונה פוליסות ביטוח נסיעות ישראליות שקראנו במלואם. מה שעדות מסחרית או אנקדוטלית ומסומן ככזו בגוף הדף: מחירי ההשכרה, נוהג הפיקדון, דרישות הרישיון התאילנדי המקומי, סכומי פ.ר.ב, ורשימת הסכנות בכבישי האי. מה שלא מצאנו ואמרנו שלא מצאנו: דף רשמי באנגלית של רשות התחבורה התאילנדית על רישיון לזרים, מקור ממשלתי לסכומי פ.ר.ב לאופנוע, ואתר פעיל של ממס״י. חוקים, קנסות ומחירים זזים — כל מספר בדף הזה נבדק באוגוסט 2026, ותנאי הפוליסה שלכם הם מה שכתוב בפוליסה שלכם.