אין מספר אחד. חודש בקופנגן עולה בין "פחות מדירה בחולון" ל"יותר מתל אביב", והמרחק בין השניים הוא בעיקר שלוש החלטות: איזה בית, כמה מזגן, ואם יש ילדים — איזה בית ספר. הדף הזה עובר על הסעיפים עם טווחים ומקורות; את שכר הדירה עצמו משאירים לדף השכירות וללוח, שמחשבים אותו מהמודעות בזמן אמת.
חשמל: המספר שהכי שווה לדעת מראש
החשמל באי הוא כמעט תמיד דרך בעל הבית, לפי "יחידות" על שעון — וזה המקום שבו תקציבים נשברים. השאלות ששואלים לפני שסוגרים בית: כמה באט ליחידה, והאם השעון הוא של חברת החשמל או שעון־משנה של בעל הבית. התקרה החוקית קיימת על הנייר; בפועל, התעריף הוא סעיף במשא ומתן כמו המחיר.
וכמה יוצא בחשבון? הדיווחים הנפוצים: ฿500 כ־₪45 בחודש עם מאוורר בלבד, ฿1,000–2,500 כ־₪90–230 לשימוש שפוי במזגן, ו־฿5,000–10,000 כ־₪450–910 ומעלה למי שמקרר וילה שלמה או משלם תעריף של חברת ניהול. מרץ–מאי, החודשים הלוהטים, הם גם חודשי החשבונות הגבוהים. בריכה מוסיפה לבד בסביבות ฿4,000 כ־₪360 — המשאבה עובדת גם כשלא שוחים.
מים, גז, שתייה
מים עירוניים זולים — רוב משקי הבית משלמים ฿100–200 כ־₪10–20 בחודש, והרבה בתים על באר פרטית בלי חשבון בכלל. מי שתייה ממלאים בעמדות מילוי בבערך באט אחד לליטר — פי כמה זול מבקבוקים. גז בישול: בלון של 15 ק״ג בסביבות ฿400–500 כ־₪35–45, ומחזיק לזוג חודשיים בערך.
אוכל
סופרים: סל מקומי — שוק, אורז, ירקות, עוף — יוצא לאדם בסביבות ฿8,000–12,000 כ־₪730–1,100 בחודש; ברגע שנכנסים גבינות, יין ומותגים מיובאים זה קופץ ל־฿12,000–18,000 כ־₪1,100–1,600 ומעלה. הכלל: מה שתאילנדי קרוב למחירי היבשת, מה שמיובא נושא את פרמיית האי.
הוצאות חודשיות קבועות
דלק, אגב, רשמי ומתועד: גזוהול 91 עמד על ฿36 כ־₪5 לליטר בתחילת אוגוסט 2026 בתחנות; בקבוקי הדרך שבצד הכביש יקרים יותר. רכב במקום סקוטר — ฿18,000–35,000 כ־₪1,600–3,200 בחודש, והוא פחות כלי רכב באי הזה ויותר הצהרת כוונות. על הפיקדונות והכללים — דף האופנוע; הכלל היחיד שחוזר בכל דף: פיקדון במזומן, אף פעם לא דרכון.
ביטוח בריאות
מבטחים תאילנדיים (אשפוז בלבד): ฿20,000–35,000 כ־₪1,800–3,200 לשנה למי שמתחת ל־50; כיסוי מלא כולל מרפאה: ฿40,000–80,000 כ־₪3,600–7,300 לשנה. ביטוח בינלאומי מתחיל בסביבות ฿5,000 כ־₪450 בחודש ומטפס. אלה טווחי ברוקרים מייצגים, לא הצעות מחיר — גיל ומצב רפואי מזיזים הכל. מה שחשוב באי הזה יותר מבכל מקום אחר בתאילנד: סעיף הפינוי, כי טיפול רציני זה סמוי או בנגקוק. דף הבריאות מרחיב.
ויזה, במונחי כסף
הארכה במשרד ההגירה: ฿1,900 כ־₪170, ומאז נובמבר 2025 מוגבלת לפעמיים בשנה קלנדרית. ויזת DTV: ฿10,000 כ־₪910 חד־פעמי לחמש שנים, עם דרישה להוכיח ฿500,000 כ־₪45,500 בחשבון שלושה חודשים. ויזה ראן עצמאי מהאי — ฿2,000–3,500 כ־₪180–320 בלי סוכנות, בסביבות ฿5,000 כ־₪450 איתה, ויום שלם על הדרך כי אין גבול יבשתי קרוב. הכללים עצמם — כולל השינוי התלוי ועומד מ־60 ל־30 יום — בדף הויזות.
אם באים עם ילדים: הסעיף ששובר את הטבלה
שני בתי הספר הבינלאומיים באי מפרסמים מחירונים לשנת 2026–27, וזה הסעיף שמכפיל תקציב משפחתי: סי רי פאניה — ฿225,743–360,240 כ־₪20,500–32,700 לשנה לפי שכבה, ועוד דמי קבלה חד־פעמיים; ISPG — ฿295,500–437,700 כ־₪26,900–39,800 לשנה, ועוד פיקדון ביטחון של ฿75,000 כ־₪6,800 ורישום. האלטרנטיבה שמשפחות רבות בוחרות: גן מקומי או דו־לשוני ב־฿10,000–25,000 כ־₪910–2,300 לחודש. עוד על מסגרות ועל מה שאין — בדף המשפחות.
אז כמה יוצא חודש?
החיבור הבא הוא שלנו — חשבון על סמך הטווחים שלמעלה, לא מספר שמישהו פרסם: רווק חסכן בבית תאילנדי פשוט חי כאן על ฿27,000–45,000 כ־₪2,500–4,100 בחודש; זוג שחי בנוח, עם וילה קטנה, מזגן וקו־וורקינג — ฿68,000–120,000 כ־₪6,200–10,900; משפחה עם שני ילדים בבית ספר בינלאומי — ฿130,000–265,000 כ־₪11,800–24,100, ובלי בית הספר ฿95,000–160,000 כ־₪8,600–14,500. מי שהטווחים האלה נראים לו רחבים — צודק. הם רחבים כי ההחלטות שלכם רחבות.
על המקורות של הדף הזה
רשמי: תעריף החשמל הממשלתי והקפאתו עד סוף 2026, תקרת ה־4.88, מחירי הדלק (אוגוסט 2026), אגרות הויזה ומחירוני שני בתי הספר — מדפי המקור שלהם. מקורות משניים מ־2026: אוכל, אינטרנט, סלולר, השכרת סקוטר, ביטוח. דיווחי תושבים, מוצגים כטווח בלבד: מה שבעלי בתים גובים על חשמל, חשבונות בפועל, סל קניות, חדר כושר. מה שלא נמצא לו מקור ולכן לא כאן: פרמיית מכולת מדודה של קופנגן מול היבשת (המספר שמסתובב — 30–50% — נמדד בסמוי, אי אחר), ומחיר בלון גז אחרי מרץ 2026. סיכומי הפרסונות הם חשבון שלנו. הדף נבדק באוגוסט 2026.