כניסה וויזות

זה הדף שמתיישן הכי מהר באתר, ולכן כל עובדה בו נושאת תאריך. הוא עוסק בדבר אחד: כמה זמן דרכון ישראלי מקבל להיות בתאילנד, ואיך מאריכים את זה בלי להסתבך. על הבית עצמו יש דף השכירות, ועל האזורים דף האזורים; מודעות עצמן נמצאות בלוח.

המצב נכון ל־8 באוגוסט 2026: ישראלים עדיין מקבלים 60 יום בפטור מויזה בכניסה במטוס. ההחלטה לקצר את זה ל־30 יום כבר התקבלה — אבל היא עדיין לא בתוקף. הפירוט בסעיף הבא, וגם איך לבדוק בעצמכם ביום שאתם טסים.

השינוי שמרחף מעל הדף הזה

ב־19 במאי 2026 אישרה ממשלת תאילנד לצמצם את הפטור מויזה: 54 מדינות וטריטוריות יעברו ל־30 יום (ושלוש ל־15), במקום 60 הימים שניתנו מיולי 2024. ישראל נמצאת ברשימת ה־30. ההודעה הרשמית של רשות התיירות התאילנדית (TAT) קובעת שהכללים החדשים ייכנסו לתוקף 15 יום אחרי הפרסום ברשומות התאילנדיות (Royal Gazette) — ושעד אז תנאי הכניסה הקיימים נשארים בתוקף.

ונכון לאוגוסט 2026 הפרסום הזה טרם קרה. בדקנו את זה בשבוע כתיבת הדף: ההודעה עודכנה ביולי 2026 ועדיין אומרת "ממתין לפרסום". כלומר בפועל, היום, עדיין חותמים 60 יום. שני דברים שכדאי לדעת על המעבר עצמו:

• מי שנכנס לפני שהשינוי נכנס לתוקף שומר על התקופה שקיבל. החותמת שבדרכון היא מה שקובע, לא התאריך שבו הכלל השתנה.
• גם אחרי השינוי, ה־30 יום יהיו לתיירות בלבד וניתנים להארכה פעם אחת ב־30 יום נוספים — כלומר תקרה של 60 במקום התקרה הנוכחית של 90.

איך לבדוק שזה עדיין נכון, ביום שאתם קונים כרטיס: חפשו את ההודעה ב־tatnews.org (אתר רשות התיירות) או את הפרסום ברשומות. אל תסתמכו על "כמה ימים נותנים לישראלים" מבלוגים — ואגב, גם לא על השגרירות: דף תנאי הכניסה של שגרירות תאילנד בתל אביב עדיין מציג את הכללים שקדמו ל־2024 (30 יום במטוס, 15 במעבר יבשתי) ומעודכן לנובמבר 2022. עמוד רשמי אינו בהכרח עמוד עדכני.

TDAC — כרטיס הכניסה הדיגיטלי

מאז 1 במאי 2025 כל זר שנכנס לתאילנד — באוויר, ביבשה או בים — חייב למלא TDAC, כרטיס הכניסה הדיגיטלי שהחליף את טופס הנייר TM6. ממלאים אותו עד 72 שעות לפני ההגעה, זה לוקח כמה דקות, וזה בחינם.

האתר הרשמי היחיד הוא tdac.immigration.go.th. יש עשרות אתרים שנראים רשמיים, מדורגים גבוה בגוגל וגובים "אגרה" של כמה דולרים על אותו טופס עצמו. אין אגרה. אם ביקשו מכם תשלום — אתם באתר הלא נכון.

הארכה במשרד ההגירה — וההגבלות החדשות

מי שנכנס בפטור מויזה יכול להאריך ב־30 יום נוספים במשרד הגירה בתוך תאילנד. האגרה היא 1,900 באט במזומן, על טופס TM.7, עם תמונת פספורט וצילומי הדרכון וחותמת הכניסה. הגירה גם מבקשת את אישור ה־TM30 — הדיווח שבעל הבית חייב להגיש עליכם; זה נושא של דף השכירות, וזו הסיבה הכי נפוצה שחוזרים למחרת.

ומכאן החלק שרוב המדריכים באינטרנט עדיין לא מכילים. ב־12 בנובמבר 2025 נכנסו לתוקף כללי אכיפה חדשים של רשות ההגירה, שפורסמו על ידי מחלקת יחסי הציבור הממשלתית ב־18 בנובמבר 2025:

• שתי הארכות לכל היותר בשנה קלנדרית למי שנכנס בפטור מויזה — הראשונה 30 יום, השנייה 7 ימים בלבד.
• מי שנכנס במעבר יבשתי לא יכול לקבל הארכה בכלל.
• מי שיצא וחזר באותו יום אינו זכאי להארכה.
• משרדי ההגירה רשאים לדחות או לבטל הארכה שנראית כחלק מדפוס של ריצות ויזה.

איפה עושים את זה מקופנגן

הסעיף הזה הוא עדות, לא מקור רשמי: לרשות ההגירה התאילנדית אין דף שמפרט אילו שירותים ניתנים בכל סניף. מה שלמטה מגיע ממדריכים מקומיים עדכניים והוא עקבי ביניהם — אבל אם אתם נוסעים במיוחד, שווה לוודא באותו שבוע.

• יש משרד הגירה על האי, בתונג סאלה, ליד תחנת המשטרה, והוא מטפל בהארכות של 30 יום. פתוח בימי חול בבוקר ואחר הצהריים, סגור בחגים; מי שמגיע מוקדם מסיים מהר. זו הנקודה שבה מדריכים ישנים טועים — הם עדיין שולחים אתכם לסמוי, ולפי הדיווחים העדכניים זה כבר לא נחוץ.
• הגיבוי הוא קו סמוי: מעבורת מתונג סאלה לנאתון, ומשם הליכה קצרה או מונית לסניף האי. שם אין תורים מראש, ומגיעים בבוקר.
• קחו מזומן. הארכה משלמים בבאטים במזומן, לא בכרטיס.

ריצות הויזה נגמרו

עד לפני שנתיים אפשר היה למתוח שהייה בתאילנד בלי סוף — יוצאים למלזיה או לקמבודיה ליום, חוזרים, מקבלים חותמת חדשה. זה כבר לא עובד, וזה לא עניין של מזל בתור:

• כניסות בפטור מויזה במעברים יבשתיים מוגבלות לשתיים בשנה קלנדרית לרוב הנתינויות.
• מאז נובמבר 2025, מי שביצע יותר משתי ריצות ויזה בשנה עלול לא לקבל כניסה — גם בנמל תעופה — אם אין לו הסבר סביר. ההחלטה היא של הפקיד בעמדה, והיא מבוססת על היסטוריית החותמות בדרכון.

המשמעות המעשית פשוטה: מי שמתכנן להיות באי חצי שנה צריך ויזה, לא רצף של חותמות.

DTV — המסלול הריאלי לשהייה ארוכה

Destination Thailand Visa היא הויזה שנועדה בדיוק לפרופיל שמגיע לקופנגן: עובדים מרחוק, פרילנסרים, ומי שמגיע לתקופת לימוד או אימון. עיקרי הדברים, נכון לאוגוסט 2026:

• ויזה ל־5 שנים, כניסות מרובות. כל כניסה מזכה ב־180 יום, וניתן להאריך פעם אחת לכל כניסה ב־180 יום נוספים (1,900 באט), כלומר עד שנה ברצף.
• הוכחה פיננסית של 500,000 באט — ולא חייב להיות בבאטים; מה שקובע הוא השווי בתאריך דף החשבון.
• הכסף צריך לשבת בחשבון שלושה חודשים לפחות לפני הגשה. זו, לפי משרדי הויזות, הסיבה הנפוצה ביותר לסירוב: העברה גדולה שנכנסה שבוע לפני ההגשה מסומנת מיד.
• מגישים מחוץ לתאילנד, אונליין. מערכת ה־e־Visa מסמנת הגשות לפי מיקום, כך שהגשה מתוך תאילנד אינה אפשרות מעשית.
• בשגרירות שבה מגישים מבקשים גם הוכחת מגורים באותה מדינה — חוזה שכירות, חשבון או רישיון נהיגה.

כל הפרטים בסעיף הזה מגיעים ממשרדי עורכי דין וחברות ויזה, שהם צד מעוניין — הם מוכרים את השירות. הם עקביים ביניהם ולכן פרסמנו אותם, אבל לפני הגשה בדקו מול הדף הרשמי של השגרירות התאילנדית שאליה אתם מגישים. שם גם יופיעו הקטגוריות המדויקות והאגרה, שמשתנות בין נציגויות. מה שדווח כמתהדק במהלך 2026: שיעורי הסירוב עלו, ותוכניות לימוד קצרות או לא מוכרות (בכלל זה בתי ספר לשפות) כבר לא מספיקות כעילה.

דיווח 90 יום (TM.47)

זה טופס שמבלבל אנשים שלא צריכים אותו בכלל. הוא חל על מי ששוהה בתאילנד 90 יום רצופים ומעלה על אשרה ארוכה — DTV, ויזת עבודה, לימודים, נישואין, פנסיה — ומחייב לדווח על הכתובת הנוכחית כל 90 יום.

• מי שנכנס בפטור מויזה והאריך פעם אחת מגיע לתקרה של 90 יום ויוצא — הוא לא מגיש TM.47.
• חלון ההגשה הוא 15 יום לפני ועד 7 ימים אחרי המועד.
• איחור: קנס של 2,000 באט, ו־5,000 באט אם נתפסתם ולא הגעתם מיוזמתכם.

אוברסטיי

המספרים כאן הם מדפי הקונסוליות התאילנדיות עצמן: 500 באט לכל יום איחור, עד תקרה של 20,000 באט — כלומר הקנס מפסיק לגדול אחרי 40 יום. מי שאיחר פחות מ־90 יום, שילם ביציאה ויצא מרצונו, אינו נחסם ואינו מסומן. מי שעבר 90 יום מגורש ונחסם מכניסה לתקופה שתלויה באורך האיחור.

שתי הבהרות שמשנות את התמונה. ראשית, הדפים הרשמיים לא מפרטים את סולם החסימות; הסולם שמסתובב באינטרנט (שנה, שלוש, חמש, עשר) מגיע מאתרים מסחריים, ואנחנו לא מאמתים אותו כאן. שנית, ההבדל הגדול הוא לא בין איחור קצר לארוך אלא בין לצאת מיוזמתך לבין להיתפס — מי שנעצר בדרך, ולו על יום אחד, נכנס להליך אחר לגמרי. יום אוברסטיי הוא לא "טעות קטנה בקנס של 500 באט"; הוא מצב שבו כל בדיקת מסמכים אקראית הופכת למעצר.

אם תזכרו רק חמישה דברים

• בדקו בשבוע הטיסה אם עדיין 60 יום או כבר 30 — ההחלטה קיימת, הפרסום טרם.
• מלאו TDAC עד 72 שעות לפני ההגעה, באתר הרשמי, בחינם.
• הארכה: 1,900 באט, בתונג סאלה, ולא יותר משתיים בשנה.
• מעל שלושה חודשים באי — התחילו לברר על DTV לפני שאתם טסים, בגלל כלל שלושת החודשים על הכסף בחשבון.
• אל תגלשו לאוברסטיי אפילו ליום.

על המקורות של הדף הזה

מה שרשמי: הודעת רשות התיירות התאילנדית על החלטת הממשלה מ־19 במאי 2026, אתר ה־TDAC של רשות ההגירה, דפי הקונסוליות התאילנדיות בנוגע לאוברסטיי, והודעת מחלקת יחסי הציבור הממשלתית מ־18 בנובמבר 2025 על הגבלות ההארכות וריצות הויזה (הגיעה אלינו דרך סיכום מקצועי של KPMG, שמצטט אותה ואת תאריכה). מה שעדות: פרטי סניף ההגירה בקופנגן ותנאי ה־DTV, שמגיעים ממדריכים מקומיים וממשרדי ויזות. מה שלא מצאנו ואמרנו שלא מצאנו: סולם החסימות באוברסטיי, ומקור רשמי לשירותים שכל סניף הגירה נותן. כל הדף נבדק באוגוסט 2026, והוא הדף שהכי כדאי לוודא מחדש לפני שקונים כרטיס.